סיפורו של ע'

לפני כ 3 שנים הגיע אלי ע., ילד בן 12, יחד עם אימו. ע. היה בוגר מספיק בכדי לדעת ולהבין שהוא מגיע אלי בגלל בעיות תקשורת בבית, בחברה ובבית הספר. את שאר האינפורמציה קיבלתי מהתשובות לשאלון שאני נותנת להורים למלא לפני תחילת המפגשים.

זה מה שהשתמע מסעיף סיבות הפנייה לטיפול:
ע. סובל מבעיות קשב וריכוז ודיסלקציה הגורמות לפגיעה בביטחון העצמי שלו.
קיים פער בין היכולות השכליות הגבוהות שלו לבין יכולותיו בפועל – בעיקר מיומנויות הקריאה והכתיבה.  מצד אחד, ע. מסוגל להתרכז בעבודה או ביצירה זמן רב, ומצד שני הוא מתקשה להתארגן ולנתב את עצמו. הוא נמשך אחרי דברים המעניינים אותו ועשוי "לאבד" את התמונה הגדולה ולאבד קשב.
הדימוי העצמי שלו, על אף כישוריו הגבוהים והמיוחדים, נמוך מאוד ופגוע, והוא חווה דכדוך על רקע קשייו שעלול להאט עוד יותר את תגובותיו ולגרום לו לתסכול ולכעס עצום.

ע. עצמו ביקש עזרה שתכלול כלים לפיתוח והעשרת המיומנויות החברתיות, להתגברות על בעיות הקשב והריכוז, להתמודדות עם תסכול וכעסים ועם הקשיים בקריאה ובכתיבה.

מהלך הטיפול בע.

כבר בתחילת הטיפול הקשר עם ע. היה טוב. הוא גילה אחריות בהגיעו לכל טיפול בזמן ואם היה מאחר – היה מודיע מראש. הוא שיתף פעולה, ביצע את התנועות ודיבר בחופשיות על רגשותיו.

באחת השיחות הוא דיבר על התקשורת בבית ובבית הספר. הוא סיפר שמכשיר הטלוויזיה הוא מקור עיקרי למריבות בין האחים בבית וסובב סביב השאלה מי משתמש הכי הרבה בטלוויזיה ולמי לא נותנים.  גם בבית הספר הרגיש ע. חובה להשמיע את קולו ואת דעתו. הוא לא וויתר ובמקרה של עימות הכעס והרוגז היו בלתי נשלטים.
כשדיברנו על רגשות ע. תאר את רגשותיו בצורה מאוד מפורטת וטובה.
הוא אמר שחשוב לו מאוד להיות צודק.

באחד המפגשים העליתי את נושא הצדק. שאלתי למה חשוב כל כך להיות צודק. האם ישנה תועלת? רווחים? הפסדים?
הפעם במקום שיח פתוח – ע. הטיח בי מבול של תלונות. הוא שאל מה הוא עושה כאן בכלל ואמר לי שאני צריכה לשתוק ולא לדבר.
נשארתי לעמוד במקומי ונתתי לו לשפוך הכל החוצה. הוא התהלך בחדר כמו נמר בסוגר ואמר המון דברים ללא כל קשר ביניהם. ממקומי שמעתי רק זעם ותסכול.
לפעמים ישנם מקרים בהם צריך לעמוד מהצד ולא להגיב – זהו הזמן הטוב ביותר למטופל להבין את עצמו, וזה באמת מה שקרה.

לאחר שבוע נפגשנו שוב, וחשבתי לדבר על רווח והפסד.
ע. עצמו סיפר לי שחבר הקניט אותו בכיתה והוא לא השיב אש.
הוא קיבל משוב חיובי מקבוצת תלמידים שהייתה במקום.
זה היה הרווח ו.ע. הבין את הדברים לאשורם.

מכתב תודה

נפגשנו עוד מספר פעמים בתקווה ש.ע. ימשיך באותה הדרך, ובסיום קיבל ממני ע. מכתב תודה:
ע.
תודה.
כמה מילים טובות להגיד במלא הכנות ותודה רבה מכל הלב.
אני מביעה את הערכתי על שהגעת למפגשים ולא ויתרת.
עברנו ביחד דרך מפגשים עם תובנות, ערכים, אחריות, סקרנות, כנות ועבודה, בעיקר שלך.
הגעת למפגשים על מנת להתנסות ולראות איך ניתן לתת פתח או חלון הזדמנויות לעוד סוג של סקרנות בוגרת ואמיצה
תודה שהגעת בזמן וגם אם היה איחור של מספר דקות היה חשוב לך להתקשר ולומר – אני מאחר.
אני מעריכה ואומרת תודה, כי זה מראה שאתה מכבד את עצמך ואתה מאוד חשוב וקשוב לעצמך. עבדת על טכניקות שאת רובן לא הכרת.
אני אוהבת ומעריכה את  הסקרנות והחקירה מה זה עושה לך.
אני מעריכה מאוד את היכולת שלך להביע רגשות בכנות מלאה ולהרגיש ולומר הכול את אשר על ליבך.
אני מאוד מעריכה אותך שכיבדת את התכנים והעבודה, תמיד היית כן עם עצמך, אמיץ ונחוש לעשות את המיטב.
היה לי מאוד מאוד כייף לעבוד אתך ולהבין  שאתה מפנים מהר מאוד את התכנים.
היה לי מאוד כייף לעבוד אתך כי אתה סקרן ורוצה לדעת ורוצה להבין ורוצה להתנסות
ההישגים הם שלך ורק שלך.
אני מאחלת לך בהצלחה ואני יודעת שהדרך שלך כבר סלולה.
תודה,
איבר חנה

צרו קשר לקביעת שיחת ייעוץ ומפגש אצלי בקליניקה, להתאמת תכנית טיפול בהתאמה אישית ללא עלות.   050-7388142